מחלות דרכי השתן התחתונות בחתולים

לא פעם, אנו כוטרינרים נתקלים בתלונות כגון- החתול שלי משתין במקומות מוזרים ולא בארגז, השתן שלו אדמדם, החתול שלי מיילל או מתאמץ בזמן השתנה, החתול נכנס ויוצא באופן תכוף מהארגז, החתול שלי מנסה להשתין ולא מצליח (לעיתים לבעלים נדמה שמדובר בעצירות). סימנים אלו מרמזים על בעיה במערכת השתן התחתונה.

מדובר בבעיה נפוצה ברפואה וטרינרית ולה מגוון גורמים:

• בחלק גדול מהמקרים לא נמצא גורם ברור למחלה.

• לעיתים מאובחנות אבנים או קריסטלים בדרכי השתן.

• זיהום אחראי על חלק לא גדול מהמקרים בצעירים אך שכיחות הזיהומים עולה ככל שהחתול מתבגר.

• אחוז קטן (כ-1%) נגרם עקב טראומה, גופים זרים, בעיה אנטומית או גידול.

דלקת שתן ממקור שאינו ניתן לזיהוי

כאמור, אלו הם המקרים בהם לא נמצא גורם ברור לדלקת.

נראה כי חתולים הסובלים מדלקת מסוג זה מגיבים באופן לא תקין לסטרס (עקה). גורמי עקה שונים יכולים לעורר את המחלה. לדוגמא: מעבר דירה, הכנסת חתול נוסף לבית, שיפוץ ורעש, נסיעה של הבעלים וכד'. מדובר במחלה שאופיינית לחתולים צעירים, מעל גיל שנה.

אבחון

האבחנה מתבססת על היסטוריה וסימנים קליניים אופייניים ושלילת הגורמים האחרים שיכולים להוביל לסימנים קליניים דומים.

הוטרינר יחליט האם לשלוח את השתן לבדיקת "תרבית ורגישות" (בה מבודדים חיידק\ים מתוך השתן במידה ויש דלקת ואף קובעים לאיזו אנטיביוטיקה החיידק הספציפי רגיש), האם לבצע משטח שתן (לזיהוי קריסטלים, תאי דם וחיידקים), צילום רנטגן (לזיהוי אבנים) או אולטרסאונד.

חזרתיות וטיפול

ב 85% מהחתולים המחלה עוברת לבד תוך מס' ימים. עם זאת 50% מתוכם יחוו חזרתיות תוך שנה. במקרים קשים נראה הישנות תכופה. מטרת הטיפול הנה להפחית את חומרת הסימנים הקליניים ולהגדיל את מרווחי הזמן בין המקרים.

הטיפול מתחלק:

הקלה מיידית - שיכוך כאב

טיפול ארוך טווח למניעת חזרתיות וכולל -

עליה בצריכת המים - מים מהווים תרופה חשובה במחלה זו. מתן מזון רטוב, לתת שתיה טעימה כמו מי טונה, פיזור מקורות מים נוספים.

הפחתת סטרס- המנעות משינויים, ארגז חול נגיש ונקי, לאפשר מקומות מסתור, להעשיר את הסביבה במשחקים, מקומות לטיפוס, כן תכשירים שונים הקיימים בשוק.

אבנים וקריסטלים בדרכי השתן – סכנת חסימה!

מדובר בבעיה נפוצה בכלבים וחתולים. אבנים וקריסטלים נוצרים בשתן מרוכז.

אבחון

הסתכלות על שתן במיקרוסקופ.

הסכנה בנוכחותם של קריסטלים במערכת השתן היא היווצרות חסימה.

אבנים בשלפוחית השתן יגרמו לסימנים שונים (שתן דמי, מאמץ במתן שתן, כניסה תכופה לארגז, השתנה במקומות מוזרים).

בחתולים ממין זכר צינור השופכה מאד צר ולכן הם עלולים להחסם בקלות.

חסימת שתן הנה מצב מסכן חיים!

טיפול

כאשר ישנם סימנים לחסימה מדובר בטיפול חירומי אשר כולל -

פתיחת החסימה, מתן נוזלים, אנטיביוטיקה.

הוטרינר ימשיך לעקוב אחר מצבו הכללי של החתול ופינוי שתן.

לאחר פתיחת החסימה עדיין נשקפת סכנה לחייו עקב הנזק של הרעלים שהצטברו.

בטווח הארוך הטיפול כולל הזנה במזון רפואי על מנת למנוע הישנות, עידוד שתיה.

חתולים שסובלים מחסימות תכופות יש לשקול פתרון כרורגי.

זיהומים בדרכי השתן

ברוב המקרים מדובר בזיהום חיידקי אך קיימים גם זיהומים וירליים ופטרייתיים.

מרבית הזיהומים מקורם בזיהום "עולה" אשר מגיע מאזור פי הטבעת ופתח מוצא השתן, מטפס אל השלפוחית ובמקרים החמורים יותר ממשיך ומטפס אל הכליות.

אבחון

מתבצע באמצעות הערכה של דגימת שתן.

נוכחות של חיידקים וגם תאים לבנים הנה אינדיקציה להתחיל טיפול אנטיביוטי.

על פי ממצאי הבדיקה יחליט הוטרינר האם לשלוח את השתן לתרבית ורגישות.

טיפול

משך הטיפול וסוג האנטיביוטיקה ייקבעו על פי המקרה הספציפי ועל פי תוצאות תרבית ורגישות. הטיפול ייארך בד"כ בין 14 ל-21 יום. במקרים בהם ישנה חזרתיות גבוהה ניתן טיפול אנטיביוטי ארוך טווח.

באופן אופטימלי יש לבצע תרבית שתן לאחר סיום הטיפול האנטיביוטי.

חשוב לסיים את הטיפול על פי ההנחיות כדי למנוע התפתחות זנים עמידים ומצבים כרוניים.

#חדף #חתולים #מחלותדרכיהשתן #חסימה #אבניםבדרכיהשתן #כליות #דלקת #קריסטלים #זיהומים #דרכיהשתן